<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ש'</h1>
<h2>דף קנא.</h2>
גוי שהביא חלילין אפי' לצורך גוי בשבת לא יספד בהן ישר'. דאע"ג דהבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר וכל שכן למחרתו (כגון) [כיון] דחלילי לאו לצורך כולי האי נינהו לא שרינן להו דמחמרי' בחלילין טובא גבי מת. עשה גוי ארון וחפר קבר לצורך גוי יקבר בהן ישראל. הקבר והארון צורך מת נינהו ולא מחמרינן כולי האי. ואם בשביל ישראל לא יקבר בהן עולמי'. דאע"ג דכבש ומרחץ בשביל ישראל בכדי שיעשו שרי גבי ארון וקבר למת החמירו קצת ולא כמו גבי חלילין כדפרישית לעיל. והאי דלא קתני עולמית גבי חלילין דאינו דבר המתקיים אלא משליכו לאיבוד כשאינו מוכרו מיד שאינן יקרין. אבל קבר וארון שומרן עד שמוצא להם מקום. מאי ממקום וכו' ושמואל אמר חיישינן. להיתירא. כמו חיישי' שמא חוץ לחומה לנו. ואע"ג דמחמירין גבי חלילין כדפרישי' לעיל טפי ממרחץ לענין ספק מחוץ לתחום ספק לא באו לא מחמרי' בהו. ולהכי מייתי' סייעת' לשמואל מאמבטי קטנה דר' יהודה. (לרבנן) [ורבנן] נמי לא איירי באמבטי קטנה ולא איפליגי. עשה גוי ארון וכו' ואמאי נימא ימתין בכדי שיעשו. דקסבר האי מקשה דכיון דאיכא מתי גוים ומתי ישר' (הוו) כמחצה על מחצה דמי. ומחלילין דלעיל לא מצי למילף דאין סופדין בהן כלל אפי' כולן גוים. ומשני הך סיפ' נמי ככולן גוים דמי דהא בעומד באיסרטא מיירי היינו ודאי כמו לשם גוי ואין צריך בכדי שיעשו. והוה מצי עולא לשנויי שעשאן לשם גוי אלא סבירא ליה בעומד באיסרטא שרי כמו לשם גוי ממש מדלא קתני עשה גוי ארון וחפר קבר לגוי ש"מ אפי' אינו ממש לשם גוי שרי.
